בבא בתרא 1 - תלמוד שטיינזלץ T27 (צבע), מהדורות Biblieurope

תלמוד שטיינזלץ T27

באבא באטרה הראשון (1)

מתורגם פסקה אחר פסקה
פירוש מאת הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ

מהדורת דרהי - צבע

מהדורות ביבליארופ

המהדורה החדשה של תלמוד שטיינזלץ בצרפתית שואפת, כמו הקודמת, לתת לכולם, ללא קשר לרמתם, גישה לטקסט התלמודי – נכתב במקור ללא סימני פיסוק או תנועות, בסגנון תמציתי, בתערובת של עברית וארמית, שפה המוכרת מעט לרוב הקוראים.

במחצית השנייה של המאה ^ה-20 , הרב שטיינזלץ ז"ל היה חלוץ במלאכת הוצאת מהדורה מנוקדת ומנוקדת בעברית, ומאוחר יותר גם בשפות אחרות. מהדורה זו מציגה את ההתאמה של כל מילה בתלמוד באותיות מודגשות, עם הסברים נוספים באותיות רגילות, החיוניים להבנת כל משפט ולמעקב אחר הגמרא צעד אחר צעד.

במהדורה זו, טקסט התלמוד מחולק לפסקאות, המתורגמות כפי שהן מופיעות. היא כוללת מחקרים והלכות רבים הלקוחים ממהדורת שטיינזלץ בעברית, המסכמים את הפירושים העיקריים ואת מסקנות הפוסקים בכל נושא שנדון. היא מועשרת... איורים חדשים.

בסוף כל ספר, הוא כולל את הטקסט המקורי של החיבור על פי מהדורת וילנה הקלאסית, עם פירוש רש"י – שכאן מנוקד ומנוקד – ופירוש התוספות, גם הוא מנוקד.

אנו מקווים כי פרסום זה ישיג את המטרה שאליה שאף הרב שטיינזלץ ז"ל לאורך כל חייו: לאפשר לכל יהודי להכיר ולהעריך את מורשת אבותיו על מנת לחזק את אהבת התורה בקרב העם.

---

באבא באטרה הראשון (1)

מסכת בבא בתרא הייתה במקור חלק ממסכת גדולה יותר בשם נזיקין , מונח שמשמעותו "נזקים", אשר כללה את שלוש המסכתות המהוות כיום את תחילתו של סדר הנזיקין . בבא בתרא (מילולית, "השער האחרון") מקביל לחלק השלישי והאחרון של מסכת גדולה זו. שני החלקים הראשונים של מסכת נזיקין המקורית הפכו, בהתאמה, למסכת בבא קמא [השער הראשון] ולמסכת בבא מציעא [השער האמצעי]. כל אחת משלוש המסכתות הללו מוקדשת בעיקר לנושא ספציפי.

בבא בתרא שונה מבבא קמא ובבא מציעא בשני היבטים עיקריים. שני החיבורים הראשונים עוסקים בהלכות שיש להן - לפחות בחלקן - היבט פלילי, בעוד שבבא בתרא עוסק בעיקר במשפט אזרחי (חוזים, מקרקעין, ירושה וכו'). יתר על כן, רבות מהנושאים הנידונים בבבא קמא ובבבא מציעא מבוססים על פסוקים מקראיים כפי שפורשו על ידי המסורת הרבנית, בעוד שההלכות הנידונות בבבא בתרא הן בעיקר תקנות רבניות המבוססות על הבנת חז"ל את טבע האדם, מוסכמות חברתיות והצורך לווסת יחסים עסקיים בחברה.

החוקים שקבעו חז"ל מבוססים בבירור על עקרונות יסוד השולטים בעניינים פיננסיים, כגון איסור לקיחת חזקה של מה ששייך לאחר: "לא תגנוב" (ויקרא יט, יא), "לא תסחט כסף מרעיך ולא תגזול אותו" (ויקרא יט, יג), איסור להונות את רעיך או לגרום לו סבל: "לא תכחש ולא תרמה את רעיך" (ויקרא יט, יא), "לא תעוול איש את רעהו" (ויקרא כה, יז) או, שוב, הנחיות של חוקים ממקור רבני: "ועשית את הישר והטוב בעיני ה'" (דברים ו, ​​יח), "ובערת את הרע מקרבך" (דברים יג, ו). עקרונות אלה לבדם אינם מספיקים כדי לארגן את החיים הכלכליים והחברתיים של החברה. לכן, חז"ל קבעו מערכת כללים, שממנה ניתן היה לפתח פתרונות מעשיים לטיפול בבעיות יומיומיות.

מהדורות ביבליארופ