בבא קמא ב' - תלמוד שטיינזלץ ת24 (צבע), מהדורות ביבליאירופה

תלמוד שטיינזלץ T24

באבא קאמה השני

מתורגם פסקה אחר פסקה
פירוש מאת הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ

מהדורת דרהי - צבע

מהדורות ביבליארופ

המהדורה החדשה של תלמוד שטיינזלץ בצרפתית שואפת, כמו הקודמת, לתת לכולם, ללא קשר לרמתם, גישה לטקסט התלמודי – נכתב במקור ללא סימני פיסוק או תנועות, בסגנון תמציתי, בתערובת של עברית וארמית, שפה המוכרת מעט לרוב הקוראים.

במחצית השנייה של המאה ^ה-20 , הרב שטיינזלץ ז"ל היה חלוץ במלאכת הוצאת מהדורה מנוקדת ומנוקדת בעברית, ומאוחר יותר גם בשפות אחרות. מהדורה זו מציגה את ההתאמה של כל מילה בתלמוד באותיות מודגשות, עם הסברים נוספים באותיות רגילות, החיוניים להבנת כל משפט ולמעקב אחר הגמרא צעד אחר צעד.

במהדורה זו, טקסט התלמוד מחולק לפסקאות, המתורגמות כפי שהן מופיעות. היא כוללת מחקרים והלכות רבים הלקוחים ממהדורת שטיינזלץ בעברית, המסכמים את הפירושים העיקריים ואת מסקנות הפוסקים בכל נושא שנדון. היא מועשרת... איורים חדשים.

בסוף כל ספר, הוא כולל את הטקסט המקורי של החיבור על פי מהדורת וילנה הקלאסית, עם פירוש רש"י – שכאן מנוקד ומנוקד – ופירוש התוספות, גם הוא מנוקד.

אנו מקווים כי פרסום זה ישיג את המטרה שאליה שאף הרב שטיינזלץ ז"ל לאורך כל חייו: לאפשר לכל יהודי להכיר ולהעריך את מורשת אבותיו על מנת לחזק את אהבת התורה בקרב העם.

---

באבא קאמה השני

במקור, בבא קמא היה החלק הראשון – פשוטו כמשמעו "השער הראשון" – של חיבור גדול על נזקים – שכלל גם את בבא מציעא ("השער האמצעי") ואת בבא בתרא ("השער האחרון"), בתחילת הסדרה התלמודית הרביעית.

חיבור גדול זה מקיף כמעט את כל כללי המשפט האזרחי - מלבד אלו הנוגעים למשטר הנישואין, המפורטים בכתובות , של המשפט הפלילי, ובמיוחד לאור הכפרה על עוונות שהטיל בית הדין השמימי, המוזכרת אגב.

מסכת בבא קמא קובעת את הכללים הנוגעים לפיצויים שחייב הצד האחראי בגין נזק גוף או נזק לרכוש, בין אם ישיר ובין אם עקיף, גם אם נגרם כתוצאה משימוש ברכושו. הכללים הכלליים בתחום זה מבוססים על קטעים מפורשים מספר שמות (כא:י"ח-ל"ז וכ"ב:א-יד). עם זאת, במקום להציג עקרונות משפטיים קונקרטיים, התורה מתייחסת לדוגמאות נפוצות מחיי היומיום, אותן יש לבחון בקפידה לצורך אקסטרפולציה. באמצעות תרומות המסורת שבעל פה והניקודים הפרשניים של מדרש ההלכה , עולה תמונה מקיפה של חוקי הפיצויים הנוגעים לנזקים.

חיבור זה מחולק לשני חלקים נפרדים (לעיתים שזורים זה בזה, כפי שקורה לעתים קרובות בתלמוד). ששת הפרקים הראשונים עוסקים בעיקר בנזק שנגרם על ידי רכושו של אדם או על ידי מקור נזק שהוא יזם. ארבעת הפרקים האחרונים מתמקדים בנזק ישיר שנגרם על ידי האדם עצמו (באמצעות גניבה או תקיפה), כולל נזק שנגרם שלא במתכוון, ברשלנות או ברשלנות.

בנוגע לנזק שנגרם לרכוש, יש להגדיר במדויק את היקף אחריותו של הבעלים והאם הוא אחראי גם אם נקט באמצעי מניעה מתאימים. לפיכך, באופן הגיוני, התורה מחמירה יותר בנוגע לפגיעות שנגרמו על ידי שור שכבר הוכר כמסוכן [ מוע"ד ] מאשר לפגיעות שנגרמו על ידי שור הנחשב לשלו [ תם ].

מהחלק השני של האמנה עולה כי תוקפן שנמצא אשם בתקיפה ובפגיעה חייב לשלם, בנוסף לנזק עצמו, ארבע קטגוריות נוספות של פיצויים, עבור סבל, טיפול רפואי, אבטלה בכפייה והשפלת הקורבן.

מהדורות ביבליארופ