כתובות ב' - תלמוד שטיינזלץ ת17 (צבע), מהדורות ביבליאירופה

התלמוד שטיינזלץ T17

קטובוט ב' - חלק ראשון

מתורגם פסקה אחר פסקה
פירוש מאת הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ

מהדורת דרהי - צבע
מהדורות ביבליארופ

המהדורה החדשה של תלמוד שטיינזלץ בצרפתית שואפת, כמו הקודמת, לתת לכולם, ללא קשר לרמתם, גישה לטקסט התלמודי – נכתב במקור ללא סימני פיסוק או תנועות, בסגנון תמציתי, בתערובת של עברית וארמית, שפה המוכרת מעט לרוב הקוראים.

במחצית השנייה של המאה ^ה-20 , הרב שטיינזלץ ז"ל היה חלוץ במלאכת הוצאת מהדורה מנוקדת ומנוקדת בעברית, ומאוחר יותר גם בשפות אחרות. מהדורה זו מציגה את ההתאמה של כל מילה בתלמוד באותיות מודגשות, עם הסברים נוספים באותיות רגילות, החיוניים להבנת כל משפט ולמעקב אחר הגמרא צעד אחר צעד.

במהדורה זו, טקסט התלמוד מחולק לפסקאות, המתורגמות כפי שהן מופיעות. היא כוללת מחקרים והלכות רבים הלקוחים ממהדורת שטיינזלץ בעברית, המסכמים את הפירושים העיקריים ואת מסקנות הפוסקים בכל נושא שנדון. היא מועשרת... איורים חדשים.

בסוף כל ספר, הוא כולל את הטקסט המקורי של החיבור על פי מהדורת וילנה הקלאסית, עם פירוש רש"י – שכאן מנוקד ומנוקד – ופירוש התוספות, גם הוא מנוקד.

אנו מקווים כי פרסום זה ישיג את המטרה שאליה שאף הרב שטיינזלץ ז"ל לאורך כל חייו: לאפשר לכל יהודי להכיר ולהעריך את מורשת אבותיו על מנת לחזק את אהבת התורה בקרב העם.

---

קטובוט השני

כתובות היא המסכת המרכזית בחלק השלישי של התלמוד, נשים. היא עוסקת ברוב הנושאים הקשורים לדיני משפחה - היחסים בין בני זוג, חובותיהם ההדדיות וחוזי נישואין. מסכת זו מכונה לעתים קרובות "התלמוד הקטן" או "המפתח לתלמוד" בשל מספר הנושאים שהיא מכסה ומגווןם.

על פי ההלכה היהודית, קשר הנישואין הוא איחוד קדוש הנקרא קידושין, שפירושו "הקדשה", והוא מתייחס לכינון קשר זה, שניתן לפרקו רק על ידי מות אחד מבני הזוג או על ידי גט. הקשר בין בני זוג מבוסס על מערכת של התחייבויות הדדיות, המעוגנות בהסכם נישואין שנערך בין הצדדים (או נציגיהם) ומכונה "כתובה", שמשמעותה פשוטה "מסמך כתוב". למעשה, זהו המסמך הכתוב המובהק, החוזה היחיד שכל אדם עשוי להיקרא לחתום עליו בשלב מסוים. כפי ששמה מרמז, מסכת כתובות נועדה בעיקרה לבחון את ההיבטים השונים של הכתובה, במילים אחרות, את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג. על ידי הגדרת משטר הנישואין ואת ההוראות שיש לנקוט במקרה של פרידה, הכתובה מקדשת גם את האיחוד הפיזי, אשר באמצעותה מוצב במסגרת מחויבות מוחלטת. זה מסביר מדוע קשר נישואין בהיעדר כתובה אסור.

רוב הסעיפים בכתובה קבועים בחוק ואינם יכולים לשחרר אף אחד מהצדדים מחובותיו החוקיות. עם הזמן, הכתובה הפכה למסמך סטנדרטי פחות או יותר הכולל מספר תנאים קבועים. למרות שלבני הזוג לעתיד יש אפשרות להסיר או להוסיף הוראה מסוימת, כללים מסוימים מחייבים את כל הצדדים אלא אם כן צוין אחרת במפורש.

בחינת הסעיפים המרכיבים כתובה – כולל חובות הנישואין ממקור מקראי ודביר – הנסיבות בהן ניתן לחרוג וכיצד לבצע את השינויים הנדרשים, מהווים את הנושאים העיקריים הנידונים במאמר זה.

למרות שרוב סעיפי הכתובה מקובלים באופן אוניברסלי, חלקם בכל זאת נושא לוויכוח בקרב חכמי התלמוד, במיוחד בנוגע למקורם המקראי או הרבני, או האם הם פשוט הוכנסו באמצעות מנהג. מקובל באופן כללי שיש הבדל מהותי בין תנאים הקשורים ליחסים אישיים, שאינם ניתנים לשינוי, לבין אלו הנוגעים להסדרים כספיים, שניתן לשנות או לבטלם בהסכמה הדדית, גם אם חלק מהתנאים האחרונים מקורם במקרא.