נזיר - תלמוד שטיינזלץ ת19 (צבע), מהדורות ביבליאירופה

התלמוד שטיינזלץ T19

נזיר

מתורגם פסקה אחר פסקה
פירוש מאת הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ

מהדורת דרהי - צבע

מהדורות ביבליארופ

המהדורה החדשה של תלמוד שטיינזלץ בצרפתית שואפת, כמו הקודמת, לתת לכולם, ללא קשר לרמתם, גישה לטקסט התלמודי – נכתב במקור ללא סימני פיסוק או תנועות, בסגנון תמציתי, בתערובת של עברית וארמית, שפה המוכרת מעט לרוב הקוראים.

במחצית השנייה של המאה ^ה-20 , הרב שטיינזלץ ז"ל היה חלוץ במלאכת הוצאת מהדורה מנוקדת ומנוקדת בעברית, ומאוחר יותר גם בשפות אחרות. מהדורה זו מציגה את ההתאמה של כל מילה בתלמוד באותיות מודגשות, עם הסברים נוספים באותיות רגילות, החיוניים להבנת כל משפט ולמעקב אחר הגמרא צעד אחר צעד.

במהדורה זו, טקסט התלמוד מחולק לפסקאות, המתורגמות כפי שהן מופיעות. היא כוללת מחקרים והלכות רבים הלקוחים ממהדורת שטיינזלץ בעברית, המסכמים את הפירושים העיקריים ואת מסקנות הפוסקים בכל נושא שנדון. היא מועשרת... איורים חדשים.

בסוף כל ספר, הוא כולל את הטקסט המקורי של החיבור על פי מהדורת וילנה הקלאסית, עם פירוש רש"י – שכאן מנוקד ומנוקד – ופירוש התוספות, גם הוא מנוקד.

אנו מקווים כי פרסום זה ישיג את המטרה שאליה שאף הרב שטיינזלץ ז"ל לאורך כל חייו: לאפשר לכל יהודי להכיר ולהעריך את מורשת אבותיו על מנת לחזק את אהבת התורה בקרב העם.

---

נזיר

באופן מוזר, מסכת נזיר נכללת בחלק התלמודי של נשים - מיד אחרי נדרים ולפני סוטה - למרות שאינה קשורה אליו ישירות; יתרה מכך, הגמרא מעלה שאלה זו ממש מלכתחילה. למעשה, מכיוון שהקטע המקראי העוסק בנזיר (במדבר פרק ו') מופיע לאחר הקטע על האישה החשודה בניאוף [סוטה] (שם פרק ה'), גם במשנה, מסכת נזיר הוצבה ליד זו של סוטה.

כפי ששמו מרמז, הוא עוסק בעיקר בחוקים הנוגעים לנדר הנזיר, אך גם בנדרים באופן כללי, קורבנות וכללי טהרה וטומאה.

נדר הנזיר מחייב את האדם לכבד מספר כללים שנקבעו בתורה. כמו נדרים אחרים, נדר זה יכול להיות מונע מסיבות שונות, כגון קבלת סליחה על חטא, הבעת תודה לאלוהים על טובו, זכות לחסד אלוהי, או אפילו כמוצא לכעס או תסכול. כאשר המניעים ראויים לשבח, נדר הנזיר נחשב לאמצעי להשגת רמה גבוהה של קדושה, כפי שנאמר בתורה: "כל ימי נדר נזירו יהיה קדוש לה'" (שם ו', ח').

המונח "נזיר" מתייחס למי שנמנע מדברים מסוימים. הוא גם מרמז על שיערו הארוך של הנזיר, בדומה לנזר (שם, ו', ז'). למרות שהתורה אינה אוסרת על אדם לטמא או לשתות יין, הימנעות מדברים אלה מאפשרת לאדם להגיע לרמה גבוהה יותר של קדושה. ניתן להסיק זאת מהאיסור להיכנס לחצר המקדש לאחר שתיית יין או במצב של טומאה, ומהאיסור על כהנים להיטמא באמצעות מגע עם מת בשל קדושתם הטבועה. התחייבות לאיסורים אלה שקולה לרכישה, לזמן מה, של מעמד שווה ערך לזה של כהן (ראה משנה מז, ע"א).

מהדורות ביבליארופ