פרק צ'ירה עברית-פונטית-צרפתית (פורמט קטן וגמיש)

כאשר דוד סיים לקרוא את ספר תהילים, הוא התמלא גל של שמחה על מה שהשיג. הוא אמר לה': "האם יש דבר בעולם ששר שירים ותהילות גבוהים משלי?" באותו רגע ממש, צפרדע הגיעה וקראה אליו: "דוד, אל תתגאה, כי אני שר שירים ותהילות גבוהים משלך! ברוך שם כבוד מלכותו לעד!" אכן, העולם כולו אינו אלא מקהלה נשגבת שממנה עולה סימפוניה עצומה. חכמינו מתארים את ההמנונים שכל יצור שר לבוראו. מהשמש המלכותית ועד הנמלה הקטנה ביותר, מציוץ הציפור ועד שאגת האריה, אין יצור שאינו משבח את אלוהים. הארץ מכריזה שהיא וכל אשר עליה שייכים לו. הכוכבים מכריזים שאלוהים לבדו בורא את צבאות השמיים...
האם בעלי חיים באמת מלחינים שירים כמו בני אדם? מושג זה מעבר להבנתנו. השיר המופלא ביותר שיצורים יכולים לשיר הוא פשוט להיות עצמם, כלומר, למלא את תפקידם במחזור הבריאה, לתרום לשמירה על סדר העולם. כאשר כל יסודות הבריאה מתאחדים בהרמוניה, מעשה זה עצמו מהווה את השבח מעורר היראה ביותר להדר העבודה האלוהית. וגם אם שירת היצורים מוגבלת לשבח סדר הטבע, היא משקפת בצורה מבריקה את הכוח האלוהי כמו גם את האירועים המופלאים והתופעות העל-טבעיות של הבריאה.

שירים אלה קובצו על ידי דוד המלך ובנו, שלמה המלך, לקובץ בשם 'פרק שירה'. ראוי לציין כי קובץ זה מתוארך ליותר מ-1,800 שנה לפני הספירה וקודם למשנה. למעשה, פרק שירה מחולק לשישה חלקים ומכיל בסך הכל 84 פסקאות, בהן רשומים הפסוקים שברואיו של אלוהים אומרים מדי יום כדי להלל אותו. רבי זונדל לוריא משווה את האדם הקורא את פרק שירה למנצח המשלב 84 כלי נגינה שונים, ובכך הופך את השלם לסימפוניה אוניברסלית!