סנהדרין ב' - תלמוד שטיינזלץ ת30 (צבע), מהדורות ביבליאירופה

תלמוד שטיינזלץ T30

סנהדרין השנייה

מתורגם פסקה אחר פסקה
פירוש הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ

מהדורת דרהי - צבע

מהדורות ביבליארופ

המהדורה החדשה של תלמוד שטיינזלץ בצרפתית שואפת, כמו הקודמת, לתת לכולם, ללא קשר לרמתם, גישה לטקסט התלמודי – נכתב במקור ללא סימני פיסוק או תנועות, בסגנון תמציתי, בתערובת של עברית וארמית, שפה המוכרת מעט לרוב הקוראים.

במחצית השנייה של המאה ^ה-20 , הרב שטיינזלץ ז"ל היה חלוץ במלאכת הוצאת מהדורה מנוקדת ומנוקדת בעברית, ומאוחר יותר גם בשפות אחרות. מהדורה זו מציגה את ההתאמה של כל מילה בתלמוד באותיות מודגשות, עם הסברים נוספים באותיות רגילות, החיוניים להבנת כל משפט ולמעקב אחר הגמרא צעד אחר צעד.

במהדורה זו, טקסט התלמוד מחולק לפסקאות, המתורגמות כפי שהן מופיעות. היא כוללת מחקרים והלכות רבים הלקוחים ממהדורת שטיינזלץ בעברית, המסכמים את הפירושים העיקריים ואת מסקנות הפוסקים בכל נושא שנדון. היא מועשרת... איורים חדשים.

בסוף כל ספר, הוא כולל את הטקסט המקורי של החיבור על פי מהדורת וילנה הקלאסית, עם פירוש רש"י – שכאן מנוקד ומנוקד – ופירוש התוספות, גם הוא מנוקד.

אנו מקווים כי פרסום זה ישיג את המטרה שאליה שאף הרב שטיינזלץ ז"ל לאורך כל חייו: לאפשר לכל יהודי להכיר ולהעריך את מורשת אבותיו על מנת לחזק את אהבת התורה בקרב העם.

---

סנהדרין השנייה

סנהדרין אינה רק חיבור על מערכת המשפט. במהותה, היא כמו יסוד של מדינה יהודית ריבונית ודתית. ככזו, היא עוסקת בכל השאלות הקשורות לארגון של ישות לאומית ולמבנה המוסדי שלה.

הוראות התורה בנוגע למדינה היהודית נשענות על כמה אקסיומות יסודיות. עיקרון עיקרי נובע מהכללים הספציפיים ליהדות, למחשבתה ולאורח חייהם של חסידיה: הבורא הוא גם האדון האולטימטיבי. הוא קבע ומקיים את חוקי הטבע, ובו בזמן יצר את חוקי האנושות. המקור העיקרי של כל כוח הוא הרצון האלוהי. אלוהים הוא זה שמעניק סמכות לגופים ממשלתיים. רעיון זה בא לידי ביטוי בעוצמה בהצהרת האמונה של הנביא ישעיהו (ל"ג:כ"ב): "כי אלוהים שופטנו ומחוקקנו ומלכנו". הפסוק מונה את שלושת ענפי הכוח המסורתיים, ומקשר את כולם לאלוהים. הוא העביר אותם בהדרגה לאנושות, שנבראה בצלמו (בראשית א':כ"ז), כשם שהפקיד בידיהם את השליטה על העולם והטבע, כדי שיוכלו להמשיך את מלאכת הבריאה.

האמת היא שאין סמכות חקיקה במדינה היהודית, באופן צרוף. כל הכללים והפקודות שעם ישראל קיבל בנוסף לחוקי התורה נועדו למלא חלל משפטי, בהיעדר הדרכה מדויקת בתורה שבכתב או בעל פה; או להבטיח, באמצעות אמצעי מניעה, את יישום דבר האל. סמכות החקיקה היחידה היא זו של אלוהים עצמו, וליתר דיוק, של התורה, ביטוי הרצון האלוהי והמקור הנצחי של החוק.

עם זאת, סמכות החקיקה הועברה כולה לחכמי כל תקופה, אשר לבדם מוסמכים להסביר את כללי התורה ולהסביר את השלכותיהם המעשיות במקום או בזמן נתון.

עד לחורבן בית המקדש, מערכת המשפט, שהורכבה מרשת מורכבת של בתי דין רבניים, עמדה בראש גוף עליון, הסנהדרין הגדולה, בית דין של שבעים ואחד חברים, תחליפי משה ושבעים הזקנים שמונו לו (ראה במדבר יא: 16-17 ו-24-25; סנהדרין 17א).

מהדורות ביבליארופ