סוטה - תלמוד שטיינזלץ ת20 (צבע), מהדורות ביבליאירופה

תלמוד שטיינזלץ T20

סוטה

מתורגם פסקה אחר פסקה
פירוש הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ

מהדורת דרהי - צבע

מהדורות ביבליארופ

המהדורה החדשה של תלמוד שטיינזלץ בצרפתית שואפת, כמו הקודמת, לתת לכולם, ללא קשר לרמתם, גישה לטקסט התלמודי – נכתב במקור ללא סימני פיסוק או תנועות, בסגנון תמציתי, בתערובת של עברית וארמית, שפה המוכרת מעט לרוב הקוראים.

במחצית השנייה של המאה ^ה-20 , הרב שטיינזלץ ז"ל היה חלוץ במלאכת הוצאת מהדורה מנוקדת ומנוקדת בעברית, ומאוחר יותר גם בשפות אחרות. מהדורה זו מציגה את ההתאמה של כל מילה בתלמוד באותיות מודגשות, עם הסברים נוספים באותיות רגילות, החיוניים להבנת כל משפט ולמעקב אחר הגמרא צעד אחר צעד.

במהדורה זו, טקסט התלמוד מחולק לפסקאות, המתורגמות כפי שהן מופיעות. היא כוללת מחקרים והלכות רבים הלקוחים ממהדורת שטיינזלץ בעברית, המסכמים את הפירושים העיקריים ואת מסקנות הפוסקים בכל נושא שנדון. היא מועשרת... איורים חדשים.

בסוף כל ספר, הוא כולל את הטקסט המקורי של החיבור על פי מהדורת וילנה הקלאסית, עם פירוש רש"י – שכאן מנוקד ומנוקד – ופירוש התוספות, גם הוא מנוקד.

אנו מקווים כי פרסום זה ישיג את המטרה שאליה שאף הרב שטיינזלץ ז"ל לאורך כל חייו: לאפשר לכל יהודי להכיר ולהעריך את מורשת אבותיו על מנת לחזק את אהבת התורה בקרב העם.

---

סוטה

אישה, הקשורה לבעלה בקשרים קדושים, הופכת לאסורה לו אם היא חשודה בניאוף, לאחר שהתבודדה, למרות אזהרתו - כפי שמעידים שני עדים - עם מאהב משוער. אך במקום להתגרש ממנה בגין התנהגות בלתי הולמת (ראה גיטין צ ע"א), בעלה יכול להעמיד אותה למבחן המוכיח את אשמתה או חפותה, שיאפשר לה לחדש חיי נישואין הרמוניים (שבת קי"ז ע"א). ההליך, המתאר בפירוט רב את המעשה ה"בהמי" המיוחס לנאשם, מוביל, באופן יוצא דופן באמת, לפסק דין שמימי: אם הנאשמת אשמה, היא מתה לאחר שתיית "המים המרים" - מים מעורבבים עם מעט אדמה שנלקחה מרצפת המקדש, שבה נמחקה מגילה הנושאת קללות מקראיות נגד ניאוף. גם אהובה סובל מאותו גורל, מרחוק. כדי למנוע את מחיקת שמות האל הכלולים בקטע זה ואת הצורך בנס, בית המשפט שואף להשיג הודאה מהאישה הנאשמת באמצעות שכנוע והטרדה. זה חשוב במיוחד מאחר שחוויה קשה של המים המרים עלולה להיפגע עקב התנהגות פסולה של הבעל או עקב יתרון כלשהו של האישה שעשוי להצדיק דחייה או אף ביטול עונשה.

מעבר לשאלות משפטיות גרידא, מקרה האישה החשודה בניאוף, סיפורה ועונשה הסופי מעורר הרהור על הסיבה והתוצאות של החטא - ובפרט, על חטאיהם של דמויות מקראיות גדולות - כמו גם על הבעיה התיאולוגית של גמול. מכאן שפע התורות האלגוריות בחיבור זה, המסתיים בתיאור הדעיכה הרוחנית של עם ישראל, שאיבד בהדרגה את זכותו לתהילה. זו הסיבה, זמן קצר לפני חורבן בית המקדש, בוטל הליך הסוטה; האישה החשודה בניאוף איבדה מטבעה את זכותה לכתובה, דמי הפיטורים.

מהדורות ביבליארופ